ערר על החלטת בימ"ש לדחות את בקשת הסנגור לעיון מחדש במעצר-נדחה

תיק זה עניינו בערר על החלטת בימ"ש קמא לדחות את בקשת הסנגור לעיון מחדש במעצר. כתב האישום שהוגש נגד העורר לפני למעלה משנה מייחס לו בין היתר עבירות של חברות, פעילות ונשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת, והכול בשל פעילותו ברשימה של ארגון החמא"ס, אשר במסגרתה נבחר למועצה המחוקקת הפלסטינית, וכיהן בה כחבר עד ליום מעצרו בשלהי יוני 2006. משפטו מתנהל בבימ"ש קמא וכבר נשמעו בו עדויותיהם של כמה עדים. בדיון האחרון שהתקיים ביום 09.09.07, התברר לסנגור כי ברשות התביעה אמרה של עד שהעיד באותו יום, אשר לא הועמדה קודם לכן לעיון ההגנה. נוכח זאת, טען הסנגור כי נפגעת זכותו הבסיסית של מרשו להתגונן, ולכן עתר לעיון מחדש במעצר.

הדיון בעתירה התקיים ביום 25.09.07, ובימ"ש קמא החליט לדחות את הבקשה, וציין בהחלטתו כי הוא מתקשה להבין את הבסיס לעתירת הסנגור, וכי "טרונייתו של הסנגור בעצם אינה מכוונת כלפי שאלת המעצר אלא כלפי ניסיונות התביעה להגיש חומר ראיות שלא הובא לעיונו קודם לכן". בסופו של דבר בא השופט למסקנה כי אין כאן "ניסיון של התביעה להאריך את ההליכים שלא לצורך באופן שיהיה בלתי סביר ובלתי מידתי באופן כה קיצוני, אשר יצדיק הגשת בקשה לעיון חוזר בשל התמשכות ההליכים בכתב האישום". לפיכך, דחה השופט את בקשת הסנגור, ומכאן הערר שבפני. הסנגור שב וטען בערר כי הסתרת חומר ראיות מההגנה פוגעת בהגנתו של העורר, וכי "התרופה לעורר אשר זכותו להתגונן נשללה ע"י המאשימה, היא שחרורו ממעצר". לעומת זאת, התביעה טענה כי הייתה תקלה של התביעה, אשר תוקנה מייד לאחר שנתגלתה, וכי נמסר לסנגור כי הוא רשאי לעיין בכל חומר החקירה הנוגע לעדי התביעה. לדברי התובע, אין לפנינו שינוי נסיבות שמצדיק עיון מחדש במעצרו של המשיב, ולכן אין עילה להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.

עם כל ההבנה לטרונייתו של הסנגור, לא מצאתי ממש בטענותיו. אכן קורה שיש תקלה, ויש ממש בדברי הפרקליט, שציין במהלך הדיון כי כאשר מנהלים אלפי תיקים, עלולות להיות תקלות. לא כל תקלה פוגעת פגיעה בלתי ניתנת לתיקון בהגנתו של נאשם, ולא כל תקלה מחייבת את שחרורו ממעצר. במקרה שלפנינו, התגלתה תקלה בכך שאחת מאמרותיו של עד תביעה לא הועברה לסנגור קודם לעדותו. התקלה תוקנה ע"י התביעה לאחר שנתגלתה, והתביעה אף מסרה לסנגור במפורש כי הוא רשאי לעיין בכל חומר החקירה הנוגע למי מעדי התביעה.

לאמתו של דבר, אף לא היה צורך בהודעתה של התביעה לסנגור, שהרי רשימת עדי התביעה מופיעה בכתב האישום, ואיש לא מנע מהסנגור לעיין בחומר חקירה הקשור לעדים אלה. גם אם התביעה סבורה כי החומר האמור אינו רלבנטי להגנת הנאשם, אין מניעה שהסנגור יעיין בחומר, וכידוע אין חקר לתבונתו של סנגור בבואו להגן על מרשו. הסנגור אף ציין במהלך הדיון בפניי כי בכוונתו אכן לעיין בחומר האמור, ולכן קשה להבין במה נפגעה הגנתו של העורר, ומניין העילה לעיון מחדש במעצרו.

בנסיבות אלו, צדק השופט הנכבד קמא כאשר קבע כי לא נוצרו נסיבות אשר מצדיקות עיון מחדש במעצר, ואף לא ניתן לומר כי התקלה של התביעה גרמה להתמשכות הליכים שמחייבת עיון מחדש כאמור. לפיכך, אין מנוס מדחיית הערר.      

ניתנה היום, 18 באוקטובר 2007, ו' בחשוון התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: